הסדרת מעמד לבן זוג זר – סוגיות ובעיות

מבוא

בעידן הגלובלי, שלא כמו בעבר, אנו עדים לריבוי המקרים בהם בני זוג ישראלים בוחרים לחלוק את חייהם עם בני זוג זרים ממדינות שונות בעולם. היכרויות אלו נפוצות בקרב אלה הנוהגים לטייל בעולם וגם עקב ריבוי הזרים הנמצאים בישראל. עם הזמן, לאחר שהקשר רוקם עור וגידים, ניתנת לזוג אפשרות להסדרת מעמד לבן הזוג הזר בישראל בכדי לאפשר לבני הזוג להתגורר בישראל. האפשרות ניתנת הן לזוגות נשואים והן לידועים בציבור, אם כי ההליך הוא מעט שונה.

הליך הסדרת מעמד כרוך בהצגת רשימת מסמכים, אשר לעיתים אינם ברי השגה, ובפגישות במשרד הפנים במטרה לבחון את אמיתות וכנות הקשר. מבחינה רעיונית, הליך הסדרת מעמד הוא נחוץ ובמדינת ישראל הוא ליברלי לעומת מדינות אחרות שכן הוא מאפשר הסדרת מעמד לידועים בציבור ולבני זוג חד מיניים! יחד עם זאת, במאמר זה נסקור ונבחון את הסוגיות והכשלים הטעונים שיפור.

סוגיות וכשלים בהליך הסדרת מעמד

הליך הסדרת מעמד לבני זוג זרים מתבצע במשרד הפנים המקומי בהתאם למקום המגורים של בני הזוג. ההליך רובו ככולו, נבחן על ידי פקיד משרד הפנים, כאשר תפקידו לבחון את כנות מערכת היחסים. ליווי ובחינת מקרים של הסדרות מעמד מעלים לא אחת קשיים ותהיות אשר ראוי כי משרד הפנים יבוא על פתרונם. להלן הסוגיות העיקריות העולות מהליך הסדרת מעמד:

פקיד/ה משרד הפנים הבוחן את ההליך

פקיד משרד הפנים הבוחן את הבקשה, למעשה משמש כגורם מכריע בבוחנו את הבקשה והמסמכים הניתנים. ניתן אף להגדירו כמעין "בית משפט" השוקל ודן בבקשת בני הזוג. כך למשל, אם הוחלט על ידי פקיד משרד הפנים כי הקשר "אינו אמיתי", בני הזוג ימצאו עצמם בפני הליך מורכב יותר הכולל הגשת ערר, ואף לעיתים עתירה מינהלית. לא רק זאת, בעוד בכל הליך אחר מול מוסד ממשלתי בו האדם זכאי לייצוג משפטי, מסתמן כי במשרד הפנים הייצוג הינו חלקי בלבד. כך למשל, בעת שימוע הנועד לתחקור כנות הקשר של בני הזוג, הגם שעורך הדין נוכח, הוא מתבקש שלא "להתערב". בקשה זו בהחלט כובלת את ידיו של עורך הדין מלציין ולהביא לתשומת לב פקיד/ה משרד הפנים נקודות שיתכן והובנו שלא כהלכה, או להבהיר טענות הדורשות הבהרה.

סקירת מקרים בהם נבחנו קשרים של בני זוג מעלה כי פקידי משרד הפנים לאו דוקא הוכשרו כהלכה לצורך תפקידם, ויתכן ואין בידיהם הכלים הנדרשים לצורך הכרעה במקרים מעין אלו. גורלם של בני זוג מוטלים על כתפיהם, ולעיתים שלא בצדק.

רשימת מסמכים

לצורך הגשת הבקשה, בני הזוג מתבקשים לצרף רשימת מסמכים ארוכה, הכוללת בין היתר מסמכים אישיים, מסמכים המוכיחים את כנות הקשר, ומסמכים עבור בן הזוג הישראלי. להלן רשימת מסמכים חלקית לצורך העניין:

1. תעודת יושר;
2. אישורים לגבי מצב אישי לרבות תעודת לידה, תעודת נישואין, תעודת גירושין, תעודת מעמד אישי;
3. תמונות משותפות;
4. הצהרות מבני משפחה וחברים;
5. התכתבויות, מיילים ומכתבים בין בני הזוג;
6. פירוט שיחות;
7. חוזה שכירות;
8. תדפיס חשבון בנק משותף;
9. ועוד;

מסמכים אלו, בעוד חלקם ברי השגה בקלות יחסית, האחרים כרוכים במאמץ רב. כך למשל, תעודת יושר ותעודות אודות מעמד אישי לרוב מחייבים טיסה למדינת המוצא לצורך הנפקת המסמכים. לא רק זאת, מדינות רבות אינן מנפיקות תמצית רישום מעמד, או תעודות מעמד אישי. הסברים אלה אינם מתקבלים במרבית הלשכות של משרד הפנים ובני הזוג מתבקשים לבוא על פיתרון הדרישה בדרכים יצירתיות כגון בקשה מאת השגרירות, וכד'.

בנוסף לאמור, ישנה רשימת מסמכים ארוכה לצורך הוכחת כנות הקשר, שלעניות דעתנו אינה מתאימה למציאות כיום. למשל, הדרישה למכתבים, התכתבויות ואימיילים שכן בני הזוג הגרים יחדיו וחולקים חייהם יחד אינם מרבים להתכתב, וישנם זוגות שגם אינם מרבים להצטלם – כל מקרה לגופו.

כמו כן, מסמכים נוספים הנדרשים לצורך הוכחת החיים המשותפים אף קשים להשגה, שכן זוג שרק עתה הגיע ארצה יחדיו, להבדיל מזוגות שהכירו בישראל, אין בידיהם תלושי שכר, ואף אינם יכולים לפתוח חשבון בנק משותף שכן אין לבן הזוג הזר האפשרות לפתוח חשבון בנק בישראל ללא תעודת זהות. תנאים אלו ורבים אחרים מציבים בפני בני הזוג קושי רב בקידום ההליך, ולעיתים אף להפסקתו.

הפרדת בני זוג לצורך הזמנת בן הזוג לישראל

קושי נוסף העולה מהנהלים להסדרת מעמד, החל על בני זוג ממדינות בהן נדרשת הזמנה מבן הזוג לצורך כניסה לישראל, הינו תקופת הפרידה הכפויה על בני הזוג. בני זוג זרים ממדינות מוצא בהן לא ניתנת אשרה בנתב"ג, או שלא ניתן לקבל אשרת תייר בקלות יחסית, נותרים מאחור עד להסדרת ההליך על ידי בן הזוג הישראלי. מצב זה יוצר הפרדה ממושכת בין בני הזוג עד לפתיחת ההליך על ידי בן הזוג הישראלי, ואישור ההזמנה על ידי משרד הפנים. קושי זה טעון שינוי שכן מדינת המוצא של בן הזוג הזר לא צריכה להשפיע על ההליך באופן כה משמעותי. הגם שניתן להבין את הטעמים לנהלים, יתכן ויש לזרז בקשות מעין אלו בכדי למנוע מצב בו בני הזוג נפרדים לזמן ממושך, או לחילופין לאפשר מתן אשרה זמנית בקונסוליה.

 זמני המתנה ארוכים לתיאום פגישה

תחילת ההליך על ידי משרד הפנים כרוך בתיאום פגישה לצורך פתיחת תיק והגשת מסמכים. מסיבות שאינן קשורות להליך עצמו, קביעת פגישה במשרד הפנים במחלקת האשרות אינה משימה של מה בכך. במקרים רבים הפגישה נקבעת לחודש ואף חודשיים לאחר הגשת הבקשה. בזמן זה, בן הזוג הזר נמצא בארץ, אף אם חוקי, בבטלה שכן אין הוא מורשה לעבוד.

כמו כן, בהסדרת מעמד של בני זוג נשואים לעיתים ניתנת אשרת עבודה כבר במעמד פיתחת התיק. אך אין הדבר דומה בהסדרת מעמד לידועים בציבור. בקשות לידועים בציבור נבחנות בפתיחת התיק, ולאחר מכן על בני הזוג לעבור את הליך השימוע בטרם תינתן אשרת עבודה. הליך זה הינו ארוך וממושך, ובן הזוג הזר לעיתים נמצא בישראל במשך כחצי שנה ללא מעש, ועלול לעבוד באופן לא חוקי. 

סיכום

במאמר זה סקרנו סוגיות עיקריות וקשיים בניהול הליך הסדרת מעמד עבור בן זוג ישראלי. קשיים אלו אינם מעטים, ופועל יוצא מכך בני הזוג מוצאים עצמם אובדי עצות מול משרד הפנים שמצטייר כגורם שמטרתו להקשות או להכשיל. למעשה, הליך הסדרת מעמד מטרתו לאפשר לבני זוג לחיות יחדיו בישראל. הנהלים ואופי הטיפול נועדו בעיקר לבחון את כנות הקשר ואם הקשר אכן אמיתי יש לאפשר לבני הזוג לסיים את ההליך בהצלחה. סקירת מקרים רבים, וכן עתירות שנדונו על ידי בית המשפט, מעידים כי ישנם בני זוג רבים שלא יסיימו את ההליך על אף כנות הקשר. אנו סבורים כי הנוהל הקיים, רשימת המסמכים, והגורם השיפוטי מצריכים שינוי משמעותי ומהותי בכדי לשפר וליעל את הטיפול בבקשות מעין אלו.

האמור במאמר זה אינו מהווה חוות דעת משפטית ואינו מהווה תחליף לקבלת ייעוץ משפטי פרטני. האחריות בשימוש על הנאמר במאמר הינה על הקורא בלבד.

 מאמר זה נכתב ע”י משרד עו”ד דותן כהן, העוסק בתחום דיני ההגירה לישראל, ארה”ב, אוסטרליה וקנדה.