כמעט כל אחד המבקש ויזת הגירה יצטרך לעבור ובהצלחה בדיקה רפואית בארץ מוצאו כתנאי מוקדם לקבלת הויזה. הבדיקה הרפואית תכלול בדיקת ההיסטוריה הרפואית שלו, בדיקה גופנית, צילום רנטגן ובדיקות דם לגילוי סיפיליס. הבדיקה הגופנית תכלול לפחות אך ייתכן שלא רק, בדיקת עיניים, אזניים, אף וגרון, בדיקות חיצוניות, ריאות, בטן, בלוטות לימפה, עור ואברי מין חיצוניים.
בכמה מהארצות ישלחו תוצאות הבדיקה ישירות לשגרירות / לקונסוליה האמריקאית. בארצות אחרות יימסרו התוצאות לנבדק במעטפה חתומה, יחד עם צילום הרנטגן, ועל הנבדק להביא אתו כל זאת לראיון שלו בשגרירות או בקונסוליה האמריקאית.
חוק ההגירה וההתאזרחות האמריקאי 212(א') כולל כמה סיבות בריאותיות לסירוב הענקת ויזת הגירה. נימוק אפשרי לסירוב הוא קביעה שהעותר סובל מ"מחלה חברתית שיש לה השפעה על בריאות הציבור", ובמקרה שכזה קרוב לוודאי שלא תוענק ויזה (מלבד במקרים שהוגשה ואושרה בקשה לויתור).
בנוסף לכך, סעיף 212(א קטן)(1)(א גדול) מפרט רשימה של כל המחלות החברתיות, אשר נקבעו על ידי המימשל ומרכזי הפיקוח על המחלות, כמחלות שבעקבותיהם קרוב לוודאי שלמועמד לא תונפק ויזה. עד לתאריך 4 לינואר 2010 מחלת האיידס והנגיף הגורם לה, היו כלולות ברשימה ועל החולים במחלה זו או על הנשאים של הנגיף נאסרה הכניסה. בנובמבר 2009 פרסמו מרכזי הפיקוח על המחלות החלטה סופית למחיקת האיידס והנגיף מרשימת המחלות החברתיות המשפיעות על בריאות הציבור, החל מתאריך 4 לינואר 2010. האיידס והנגיף אינם מהווים יותר סיבה לתשובה שלילית בענייני הגירה, באם התגלו במסגרת הבדיקות הרפואיות.
אולם, גם אם מכשול זה הוסר בפני החולים באייידס או בנגיף הגורם לו, עליהם להצליח בראיון בשגרירות, כאשר קצין ההגירה שיראיין אותם יחמיר, קרוב לוודאי, בבדיקת התאמתם לדרישות הכלכליות וחקירת מצבם הפיננסי של המועמדים הללו.
סעיף 212(א)(4) של חוק ההגירה וההתאזרחות האמריקאי מציין כי: "המבקש לקבל ויזת הגירה חייב להראות כי ברשותו אמצעי מחייה בארה"ב אשר בזכותם לא יפנה לקבלת סיוע כספי ציבורי. ייתכן מאוד שלנשאי נגיף האיידס קשה יהיה להוכיח זאת, מכייוון שההוצאות הכספיות הכרוכות בטיפול במחלה גבוהות מאוד ומכיוון שבעקבות המחלה לא יוכלו לעבוד ולהיות זכאים לביטוח רפואי. לכן, קציני ההגירה המראיינים מועמדים אלו חייבים להיות משוכנעים לחלוטין שברשות המועמד החולה אמצעים כלכליים מספיקים לתמיכה וקיום עצמי. קצין ההגירה יביא בחשבון את נכסי המשפחה וההכנסה הכספית שלה, כולל ההוצאות עבור ביטוח רפואי וכל הוצאה אחרת הקשורה למחלה, זמינות ועלות שירותי הרפואה הציבורית והאשפוז, וכמו"כ כל דבר אחר נוסף רלוונטי מבחינת הוצאות על בריאות, בעת קבלת החלטתו. למרות שאין אפשרות לערער על החלטה שלילית, הרי שאם המועמד יצליח להוכיח כי ברשותו ביטוח נוסף או אמצעים כספיים מספיקים כדי להתגבר על מחסום אי קבלת תשובה חיובית, ייתכן שקצין ההגירה יחליט שהתשובה השלילית אינה תקפה.
לסיכום, למרות שהוסר מכשול רציני בפני המבקשים להגר, כאשר הנם חולים באיידס או הינם נשאים של הנגיף, מאז 2010, שנה שבה הוסרו מחלות אלו מרשימת המחלות החברתיות, עדיין צפוי להם קושי רציני להוכיח כי לא יהפכו לנטל על רשויות המימשל האמריקאי.
האמור במאמר זה אינו מהווה חוות דעת משפטית ואינו מהווה תחליף לקבלת ייעוץ משפטי פרטני. האחריות בשימוש על הנאמר במאמר הינה על הקורא בלבד.
מאמר זה נכתב ע”י משרד עו”ד דותן כהן, העוסק בתחום דיני ההגירה לישראל, ארה”ב, אוסטרליה ואנגליה.
