ויזת E-2 נוצרה במטרה לעודד השקעות זרות בארה"ב בכך שהנה מאפשרת לאנשי עסקים ממדינות האמנה לפתח עסקים בארה"ב באמצעות השקעה.
טרם הגשת בקשה לאשרת משקיע E-2, יש לענות על הדרישות הפורמאליות של החוק, כגון רישום העסקים בארה"ב, פתיחת חשבון בנק של חברה, השכרת משרדים, העברה בנקאית של כספים לחשבון בנק בארה"ב, וכו .
על מנת לקבוע אם אשרת משקיע E-2 יכולה להנתן באמצעות רכישת מקרקעין בארה"ב, עלינו לעיין בדרישות החוק והתקנות מקרוב.
על פי קוד התקנות הפדרליות ( 8 C.F.R. 214 2(e)(2)):
"אדם זר ייחשב כמשקיע עפ"י האמנה עפ"י סעיף 101(a)(15)(E)(ii)של החוק, אם:
(I) השקיע או נמצא בתהליך פעיל של השקעה של סכום הון משמעותי בתום לב בעסק בארצות הברית, להבדיל מסכום הון קטן יחסית בעסק שולי שמטרתו הנה לצורך פרנסתו בלבד;
(Ii) הנו מבקש כניסה לארה"ב אך ורק במטרה לפתח ולכוון את העסק שברשותו; ובנוסף,
(Iii) הנו מתכוון לעזוב את ארצות הברית עם סיום או פקיעת תוקף מעמדו כמשקיע עפ"י האמנה.
סעיף 214 (ה) (13) של החוק מספק לנו אינדיקציה בנוגע לדרישה "להשקעה בעסק בתום לב" והתכונות הנדרשות מהעסק, בציינו כדלקמן:
"העסק חייב להיות אמיתי ואקטיבי, עסק מסחרי או יזמי המייצר שירותים או מוצרים למטרות רווח".
בפירוש החוק המצוין לעיל, ניתן להבחין בשני המבחנים העיקריים הבאים על מנת לקבוע אם ההשקעה בנדל"ן תזכה את המשקיע לאשרת השקעת E-2:
1. מבחן ההשקעה "הפעילה" – ההשקעה בעסק חייבת להיות "השקעה פעילה", כלומר, המשקיע חייב להיות מעורב באופן פעיל בעסקים, דהיינו, לכוון ולפתח באופן פעיל את העסק שלו על בסיס קבוע.
2. מבחן"השוליות" – המשקיע חייב להוכיח כי העסק שלו יתרום למשק האמריקאי, לפיכך, אופיו של העסק צריך להיבחן. העסק אינו יכול להיות מפעל "שולי", אשר לו היכולת לספק הכנסה מינימאלית בלבד עבור המשקיע ובני משפחתו. במקום זאת, המשקיע חייב להוכיח שהעסק יתרום יותר מאשר לעצמו ולמשפחתו בלבד, אלא לכלכלת ארה"ב בפרט.
בבואנו ליישם את שתי המבחנים המנויים לעיל על מנת לקבוע אם רכישת נכס מקרקעין בארה"ב תעניק למשקיע אשרת השקעה E-2, אופיו של העסק חייב להיבחן. השאלה המתבקשת הנה האם הפעילות העסקית של העסק מהווה "עסק בתום לב" תוך לקיחה בחשבון של כל הנסיבות.
לדוגמא, השקעה בנדל"ן לפיה המשקיע פשוט מחזיק בתואר בעל נכס נדל"ן או פשוט קונה נכסים למטרת השכרה בארצות הברית, פעילות העסק לא תזכה אותו בדרך כלל לאשרת E-2, שכן העסק לא ייחשב כעסק "פעיל" או "עסק בתום לב" כנדרש על פי התקנות. במקום זאת, העסק עלול להחשב כהשקעה פסיבית אשר סביר להניח כי אינה דורשת מהמשקיע "לכוון" או "לפתח" את העסק המסחרי.
לעומת זאת, אם עסק הנדל"ן דורש פעילות שוטפת על ידי המשקיע על בסיס משרה מלאה, כגון עסק המצריך קנייה ומכירה של נכסי נדל"ן רבים, שיפוץ נכסים רבים על בסיס קבוע, או ניהול נכסי השכרה רבים, סביר להניח כי עסקים אלו ייחשבו כ"עסק שבתום לב".
עסק אשר פעילותו העסקית משלבת השכרת נכסים עונתית עשוי להיחשב כ"עסק בתום לב" שכן הנו דורש פעילות שוטפת לאורך כל השנה. אף עסק של קנייה, שיפוץ, ומכירה של בתים בו בעל העסק מחפש באופן פעיל לאורך כל השנה נכסים לשיפוץ, רוכש את הנכסים ומוכרם, אף הוא עשוי להחשב כ"עסק בתום לב" שכן בעל העסק מעורב באופן פעיל בעסק המסחרי בהכוונתו ופיתוחו על פי שיקול דעתו. העסק הנו אף בעל ערך מוסף התורם למשק האמריקאי לאור העובדה כי בעל העסק חייב לשכור אנשים אשר יהיו מעורבים בתהליך השיפוץ והמכירה של הנכסים, ומכאן, שיש בפעילות העסק לזכות את בעל העסק באשרת E-2.
לסיכום, השקעה פסיבית בנדל"ן לדוגמא בעלות בלבד בנכסי נדל"ן, אינה צפויה לזכות את בעל העסק באשרת E-2. לעומת זאת, אם משקיע מחזיק יחידות מרובות של נכסים אשר יש לתחזקתן על בסיס קבוע, לשפצן ולהשכירן מעת לעת, אזי סביר להניח כי השקעה זו תענה על הדרישות הנדרשות לקבלת ויזת E-2.
כמובן, כל בקשה לויזת E-2 חייבת להבחן על פי מכלול הנסיבות, ויש להתייעץ עם עורך דין הגירה על מנת להעריך את סיכויי הבקשה להצלחה בצורה מדויקת יותר.