אשרת EB-5 נוצרה על ידי סעיף 203(ב) (5) לחוק ההגירה של ארה”ב 1990 על מנת למשוך הון זר וליצור אפשרויות תעסוקה על ידי יצירת שיטה של קבלת גרין קארד עבור אזרחים זרים שמשקיעים סכום של 1,000,000 $ או לפחות 500,000 $ על ידי תעסוקה ממוקדת. על פי התכנית למהגרים אלו יינתנו תושבות מותנית, ולאחר שנתיים מעמד תושב קבע, אם ישקיעו בעסק מסחרי שיועיל לכלכלת ארה”ב.
על פי הרשויות, כל משקיע EB-5 חייב להשקיע במיזם מסחרי חדש אשר פרטיו כלדלקמן:
– העסק הוקם לאחר 29.11.1990 או,
– העסק הוקם ב- 29.11.1990 או לפני תאריך זה אם-
א. העסק נרכש והעסק הקיים חודש או אורגן מחדש לעסק אחר
ב. העסק הורחב באמצעות השקעה כך שגדל ב- 40% משווי הנטו, או שגדלו מספר העובדים.
עסק מסחרי פירושו כל פעילות למטרות רווחים שהוקמה לשם הניהול השוטף של עסק חוקי לרבות, אך לא רק:
– בעלות בלעדית
– שותפות (אם מוגבלת או בכלל)
– חברת אחזקות
– מיזם משותף
– תאגיד
– נאמנות עסקית או גוף אחר, אשר עשויים להיות פומביים או בבעלות פרטית
בנוסף לאמור לעיל, קיימת גם דרישה ליצירת מקומות עבודה ספיציפיים.
משקיע EB-5 חייב:
– ליצור או לשמר 10 מקומות עבודה במשרה מלאה עבור עובדים אזרחי ארה”ב תוך שנתיים מיום קבלת המשקיע כתושב קבע מותנה (או בנסיבות מסוימות, תוך זמן סביר לאחר תקופה של שנתיים).
– ליצור או לשמר מקומות עבודה ישירים או עקיפים: משרות ישירות הן משרות מזוהות עבור עובדים מוסמכים בתוך העסק המסחרי, אשר הוקם עבור משרה זו. משרות עקיפות הן משרות אשר נוצרו בעקבות העסק. משקיע זר יכול להשתמש בחישוב העבודה העקיף רק אם הוא מזוהה עם רכז אזורי.
לבסוף, בנוסף לאמור לעיל, ישנן אף הגבלות אחרות על אילו סוגי עסקים המתאימים להגדרה של EB-5 כמו גם דרישות השקעות הון. מכיון שזהו תהליך מורכב מאוד, מומלץ להתייעץ עם עורך דין אם אתה אזרח זר המבקש לבצע השקעה גדולה בארצות הברית.
