אשרות עבודה עבור מומחים זרים ואשרת כניסות רבות

מבוא

במאמרנו זה אנו נדון באשרת כניסה רב פעמית הידועה גם כ”אשרת רבות” או “אינטר ויזה” או Multiple Entries Visa  וסימונה “M”, (להלן: :”אשרת M”), בעיקר בהקשר למומחים זרים המגיעים ארצה לצורך עבודה במשרות בכירות, על בסיס אשרת עבודה ב-1 הניתנת לשנה. תחילה נציג ונסביר אודות האשרה ומטרותיה, ובהמשך נסקור את הבעייתיות וההשלכות כתוצאה מכך.

אשרת ב-1 עבור מומחים זרים

כיום, אצל לא מעט חברות קיים צורך ניכר בהבאת מומחים זרים ממדינות שונות בעולם, לצורך עבודה בישראל. הצורך הינו לרוב במומחים זרים בעלי ידע ומומחיות שאינה קיימת בישראל ממגוון סיבות וכן במנהלים בכירים. לצרכים אלה קיים מסלול לקבלת היתרים עבור מומחים זרים, שבסופו ניתנת אשרת עבודה לשנה הניתנת להארכה עד לתקופה כוללת של 5 שנים ושלושה חודשים. יודגש כי על המומחים הזרים לעמוד במספר קריטריונים בכדי להתאים למסלול הבקשות לאשרת מומחה זר על פי נהלי יחידת ההיתרים וכן עפ”י דו”ח ועדת בוכריס (דו”ח שירות התעסוקה לבחינת היקף העסקת זרים במשק הישראלי, מחודש יולי 2001, המתייחס להעסקת מומחים זרים):

1. איכויות המומחים הזרים ומיומנותיהם.
2. עיסוק בתחום הניהול ו/או הפיתוח.
3. תרומת המומחים הזרים ליצירת מקומות עבודה נוספים.
4. העברת ידע וניסיון שאינם קיימים בישראל.
5. רמת השכלה ומקצועיות גבוהים.
6. גובה שכר העולה על כפל השכר הממוצע במשק.

 שיקולים אלה ואחרים נידונים ע”י משרד הפנים ובפרט ע”י יחידת ההיתרים ומוכרעים עפ”י שיקול דעתם.

אשרת ב- 1 ואשרת כניסות רבות  

לאחר סיום ההליך בהצלחה, ניתנת אשרה עבודה לתקופה מקסימלית של שנה החל מיום הנפקתה (אך לא לתקופה ארוכה יותר מזו של ההיתר). אשרת ב-1 למעשה מעניקה למומחה הזר אשרת כניסה חד פעמית. לאור האמור, באם נדרש העובד לצאת ולהיכנס לישראל מספר פעמים במהלך תקופת עבודתו בישראל, יש להגיש בקשה לקבלת אשרת M. אשרה זו מאפשרת לעובד לצאת ולהיכנס לישראל ללא הגבלה והינה נחוצה לכל מומחה זר לצורך ביקור בארץ מוצאו, ואף לצורך פגישות עסקיות ברחבי העולם.

על פי הנחיות המטה של משרד הפנים (בירושלים) וכהגדרת ברירת מחדל של מערכות משרד הפנים, אשרת ה-M  ניתנת לתקופה מקסימלית של 11 חודשים, או לחילופין על אשרת ה-M  להסתיים חודש ימים לפני פקיעת אשרת העבודה ב-1 (הדבר נכון ברוב משרדי הפנים, אך יש כאלה שאצלם ניתנת אשרת M לתקופה זהה לזו של אשרת ב-1). הרציונל לכך אינו ברור כלל וכלל. לכאורה מדובר בחודש האחרון שבו על המומחה הזר לסיים את עבודתו בארץ. משרד הפנים סבור כי במקרה כזה אין לאפשר למומחה הזר להיכנס שוב לישראל כעובד זר אלא רק כמבקר (אם בכלל). ככל הנראה הסיבה לכך היא שבחודשו האחרון לעבודה בישראל העובד אמור לכאורה להתמקד בסיום עבודתו ואיסוף חפציו, ואין זה סביר כי יבקר את משפחתו מחוץ לישראל ו/או יצא מהארץ למטרות אחרות. להלן נציג את ההיבטים והבעייתיות שבכך:

1. מומחים זרים נאלצים לצאת ולשוב גם בחודש האחרון להעסקתם – מומחים זרים רבים מגיעים ממדינות קרובות לישראל, לרבות מדינות אירופה והמזרח התיכון. הקירבה מאפשרת להם לבקר את משפחתם לעיתים תכופות יותר, ואף על בסיס שבועי. לא רק זאת, ישנן חברות אשר סניפיהן ממוקמים במדינות קרובות, והמומחים הזרים נדרשים להגיע לפגישות עסקים והשתלמויות גם בחודש האחרון לעבודתם בישראל.
2. מומחים זרים רבים מאריכים את אשרת העבודה אף מעבר לשנת עבודה אחת – פעמים רבות המומחים הזרים המגיעים ארצה אינם מגיעים לפרק זמן של שנה בלבד, אלא בתום השנה החברה מאריכה את אשרתם לשנה נוספת, וכן הלאה. לאור האמור, במידה והמומחים הזרים נדרשים לצאת מהארץ במהלך החודש האחרון לאשרה, ללא אשרת M בתוקף, החברה נאלצת להאריך את אשרת ב-1 עוד בטרם היא הסתיימה, וכל זאת בכדי לוודא כי למומחה הזר יש אשרת M  בתוקף בכל זמן. פועל יוצא מכך, ישנה תקופה חופפת של חודש (לכל הפחות), אשר מקצרת את תקופת אשרת העבודה בשנה הנוספת.
3. תשלום אגרה עבור תקופה חופפת – במרבית המקרים בהם מומחים זרים מאריכים את אשרת ב-1 לשנה נוספת, החברות מקדימות להאריך את אשרת ב-1 עוד בטרם היא פוקעת בכדי לחדש את אשרת ה-M. באם החברה מגישה את הבקשה חודש מראש. היות ומשרד הפנים לא מחזיר אגרת מעסיק עבור תקופה הקצרה מ-6 חודשים בדרך כלל, למעשה בגין אותו חודש שולמה האגרה פעמיים: הן בשנה הקודמת, והן בהארכה.
4. נסיבות המחייבות אשרת M  בכל עת – ישנן לא מעט חברות הדורשות כי למומחים זרים תהיה אשרת M  בכל עת, ואשרת עבודה ללא אשרתM  מייתרת את אשרת העבודה. דוגמא מובהקת לכך הינה מומחים זרים ומהנדסים העובדים באסדות קידוח בלב ים. מומחים זרים אלו, מעצם מהות עבודתם, יוצאים ונכנסים ארצה פעמים רבות, מתחלפים במשמרות על אסדות בלב ים וזקוקים לחופשיות בכניסתם לישראל גם בחודש עבודתם האחרון, ובפרט אם מדובר במקרים בהם מבוקשת הארכת אשרת העבודה.

עפ”י נוהל משרד האוכלוסין שמספרו 5.3.0001, מומחים ועובדים זרים מורשים להישאר בישראל עד כחודש לאחר סיום אשרתם, על בסיס אשרת תייר, לצורך איסוף חפציהם ושכרם. החוק מתיר זאת והמומחים הזרים מורשים לגשת ללשכות משרד הפנים לצורך קבלת אשרת תייר. לאור זאת, היות והעובדים מורשים לשהות בישראל חודש מעבר לפקיעת אשרת ב-1, החודש האחרון על פי אשרת ב-1 אינו בהכרח החודש האחרון לשהותם בישראל. נקודה זו אינה מתיישבת עם ההסבר של משרד הפנים המתבסס על כך שהחודש האחרון של האשרה אף מסיים את שהותו בישראל, ולכן אין היגיון בכך שהעובד יצא מישראל לצורך ביקור משפחתי.

האפשרויות הקיימות לצורך התמודדות עם הנוהל הקיים

כאמור, מומחים זרים רבים נדרשים לאשרת M בתוקף בכל זמן ובכל עת. פועל יוצא מכך, קיימות למומחים הזרים ולחברות המעסיקות אותם בישראל שתי ברירות:

א.  הארכת אשרת ה-M למשך חודש נוסף בסמוך לפקיעת האשרה. לצורך זה יש להגיש בקשה נוספת, הנתונה לשיקול דעת משרד הפנים וכרוכה בתשלום אגרה בסך 175 ש”ח. הגשת הבקשה דורשת פגישה נוספת במשרד הפנים, זמן וטירחה.

ב.  כשמדובר בעובדים המאריכים אשרתם לשנה נוספת, ישנה אופציה להארכת אשרת ב-1 כחודש לפני פקיעתה, כלומר מעט לפני פקיעת אשרת ה-M. בעת הארכת אשרת ב-1 בטרם עת, תינתן בהתאם הארכה נוספת של אשרת ה-M  למשך 11 חודשים נוספים. הגם שזהו פיתרון אופציונלי, יש להדגיש כי בכך החברה והעובד למעשה “מבזבזים” אשרת ב-1 בתוקף לחודש אחד (לפחות).

סיכום

כפי שהצגנו לעיל, אשרת M  נחוצה עבור רוב המומחים הזרים המגיעים ארצה למטרות עבודה, ויש חשיבות גבוהה להיותה בתוקף במשך כל תקופת אשרת ב-1. לאור האמור, ובכדי להתגבר על הנחיות משרד הפנים, החברות נאלצות להוציא זמן, כסף, וטירחה בכדי לוודא כי לעובדיהם תהיה אשרת M בתוקף בכל עת. כל אופציה הנבחרת לצורך חידוש אשרת ה-M, גוררת בחובה הוצאות אגרה נוספות, טירחה וזמן. השכל הישר אומר כי יש לפעול לשינוי הנהלים הנ”ל, שכן הם מקשים על החברות והמומחים הזרים שלא לצורך וללא סיבה מוצדקת. יתרה מכך, סביר שגם משרד הפנים איננו מפיק רווח מאשרה זו שכן עלותה נמוכה – 175 ש”ח (נכון ליום 27 בינואר 2013) ואילו היקף העבודה, השכר לפקידים המטפלים והמבקרים, הזמן והעלויות האחרות ככל הנראה גבוהות יותר.

הצעתנו ברורה מאליה: להנפיק אשרת M שתהיה חופפת בתקופתה לאשרת העבודה ב-1 אותה קיבל המומחה הזר.

נציין כי משרדנו פנה בעניין למשרד הפנים וטרם נענה.

האמור במאמר זה אינו מהווה חוות דעת משפטית ואינו מהווה תחליף לקבלת ייעוץ משפטי פרטני. האחריות בשימוש על הנאמר במאמר הינה על הקורא בלבד.

מאמר זה נכתב ע”י משרד עו”ד דותן כהן, העוסק בתחום דיני ההגירה לישראל, ארה”ב, אוסטרליה וקנדה. פרטי קשר: טלפון: 03-753-4000; אימייל: info@Visa-Law.co.il