ב-26 ליוני 2013 דחה בית המשפט העליון של ארה”ב תיקון לחוק ההגנה על הנישואין שפסל הענקת הטבות פדרליות לבני זוג מאותו מין. בית המשפט בפסיקה של 4 כנגד 5 במשפט מדינת ארה”ב כנגד וינדזור קבע כי “חוק ההגנה על הנישואין הינו מנוגד לחוקה ופוגע בחופש השיוויון בין בני האדם, אשר היה אמור להיות מוגן על ידי התיקון החמישי לחוקה”. להחלטה זו תהייה השפעה מכרעת גם בתחום חוקי ההגירה.
החוק המתייחס להגירה ולהתאזרחות קובע כי הרשויות הפדרליות חייבות לנהוג תוך מתן אמון מלא וקרדיט, לכבד ולהכיר בנישואין התקפים במקום שבו נערכו. אולם, בתקופה שקדמה להחלטת בית המשפט הזו, הכרה בנישואין הוגבלה על ידי החוק להגנה על הנישואין וכך לא הוכרו נישואין בין בני זוג מאותו מין לצרכיי הגירה – וזאת גם אם הנישואין נחשבו חוקיים ותקפים במקום שבו נערכו.
בנוסף לכך, החלטת בית המשפט העליון מאלצת את רשוית ההגירה בארה”ב לתת תוקף חוקי ולהכיר בנישואי בני אותו מין, ולהעניק להם את מלוא הזכויות שלא ניתנו להם בעבר.
והחשוב ביותר – רשויות ההגירה נאלצות עתה להנפיק ויזות ו/או גרין קארד לבני זוג מאותו מין מתוקף הגירה המבוססת על העסקה, על משפחה ועל בקשות מסוגים שונים כל זמן שהנישואין תקפים מבחינה חוקית. כמו כן, בני הזוג מאותו המין זכאים גם לקבל את כל מגוון ההטבות הפדרליות הקיימות, למשל ביטוח לאומי מבן הזוג השני.
מכל מקום, גם להחלטת בית המשפט העליון מגבלות משלה. למשל, בעוד שבני זוג שהתחתנו באופן חוקי במדינות המכירות בנישואי בני אותו מין יכולים כעת להמשיך בהליכי ההגירה שלהם, הרי שבמדינות אחרות חוק זה לא יהיה תקף לגבי בני זוג מאותו מין. גם אם בני הזוג יחיו במדינה שאינה מכירה בנישואיהם, הנישואים ייחשבו חוקיים לצרכיי הגירה רק אם נערכו במדינה או ארץ המכירה, חוקית ורשמית, בנישואין בין בני זוג מאותו מין.
לסיכום
בעוד שבית המשפט החליט החלטה המהווה אבן דרך ומשפיעה על זכויותיהם של רבים, עדיין קיימות הגבלות מסויימות. יש לייעץ ללקוחות לוודא היטב שנישואיהם החד-מיניים הנם תקפים, במיוחד אם נערכו בתחומי ארה”ב.
————————————————————————————————————
האמור במאמר זה אינו מהווה חוות דעת משפטית ואינו מהווה תחליף לקבלת ייעוץ משפטי פרטני. האחריות בשימוש על הנאמר במאמר הינה על הקורא בלבד.
מאמר זה נכתב ע”י משרד עו”ד דותן כהן, העוסק בתחום דיני ההגירה לישראל, ארה”ב, אוסטרליה וקנדה.
