רשויות ההגירה האמריקאיות הפיצו לאחרונה נייר עמדה חדש הדן בנושא מה פירוש הדבר “הפיכה לנטל על הציבור”. אזרח זר שייתכן ויהפוך לנטל על הציבור לא יקבל ויזה ולא יוכל להפוך לתושב קבע. אם כך, מה פירוש היות המבקש נטל על הציבור וכיצד יכול המבקש להתגבר על מכשול זה שאינו מאפשר לו כניסה לארה”ב? חלקו הראשון של מאמר זה יגדיר את המושג נטל על הציבור וחלק 2 ידון במסמכים שעל מבקש הויזה להמציא כדי להתגבר על סירוב כניסה אפשרי עקב נטל על הציבור, ועל המגמות האחרונות בנושא זה בשגרירויות ובקונסוליות ארה”ב.
רקע
המושג “נטל על הציבור” היה חלק מחוק ההגירה האמריקאי במאה השנים האחרונות כבסיס לסירוב אישור כניסה ולגירוש. סעיף 212 א’ (4) של חוקי ההגירה וההתאזרחות אומר שכל אדם המבקש להכנס לתחומי ארה”ב או מבקש לקבל סטטוס של תושב קבע יסורב, במידה והוא עלול להפוך לנטל על הציבור. בהתאם לחוקי ההגירה האמריקאיים, ממצא של הפיכה לנטל על הציבור יכול לגרום לסרוב לבקשה לשנות סטטוס לתושב קבע על ידי רשויות ההגירה, למניעת כניסה לארה”ב של מגיש בקשה לויזת הגירה על ידי האחראי הקונסולרי בקונסוליה או בשגרירות ארה”ב מחוץ לגבולות ארה”ב, או אפילו לגירוש, במקרים נדירים מאוד.
אישור הרפורמה לגבי ההגירה הבלתי חוקית וחוק האחריות בנושאי הגירה שהתקבלו בשנת 1996, וכן גם הרפורמה שחלה לאחרונה בחוקי הרווחה החברתית יצרו בלבול ודאגה בקרב הציבור, שמא קבלת הטבות כלשהן מרשות פדרלית, אזורית או ציבורית כלשהי, יגרום להגדרתם כנטל על הציבור, ובכך ייחרץ גורלם. עקב דאגה זו נמנעו מהגרים רבים מקבלת ההטבות המגיעות להם כחוק, למשל פיצוי על נזקי טבע, טיפולים רפואיים במחלות חברתיות, חיסונים, טיפולי תזונה ובריאות לילדים, המנעות אשר עלולה לפגוע לא רק בהם, אלא גם בכלל האוכלוסיה.
במטרה לצמצם את ההשלכות הבריאותיות השליליות שיצרה המבוכה וכדי לתת למהגרים אינפורמציה מדוייקת אלו הטבות ציבוריות עלולות לגרום להפיכתם נטל על הציבור ולהשפיע על מעמדם עד כדי גירוש, על בסיס זה, פירסם משרד המשפטים הצעת חוק ברשומות הפדרליות ב-26.05.99, המגדירה את המונח “נטל על הציבור” ומפרטת אלו סוגים של הטבות ציבוריות ייחשבו לצורך הגדרת “נטל על הציבור” ואילו לא ייכללו בקטגוריה זו. למרות שחוק זה לא הושלם, הוא הוכנס לשימוש על ידי רשויות ההגירה ומשתמשים בו עד היום בכדי לקבוע מעמד של נטל על הציבור.
מה פירוש המושג נטל על הציבור ?
כ”נטל על הציבור” מוגדר כל אדם העלול להפוך ל”נתמך עיקרי על רשויות הממשלה לצורך מחייתו, וזאת באמצעות קבלת עזרה כספית לקיומו היומיומי, או אישפוזו לתקופה ממושכת על חשבון המדינה” ראה “המדריך המעשי להכרזה על סירוב כניסה עקב נטל ציבורי”, 64 FR 28689 (26 למאי 1999). ההחלטה כי מועמד עלול להפוך לנטל ציבורי מבוססת על מכלול של נסיבות כמו גיל, מצב בריאותי, מצב משפחתי, נכסים, מקורות כספיים, מצב כלכלי, השכלה וכישורים. לא ייתכן שרק גורם אחד בלבד, אלא אם כן מדובר בהעדר תצהיר לגבי תמיכה (אם נדרש), יקבע את מעמדו של הפרט כנטל על הציבור.
אילו הטבות יהפכו אדם למוגדר כ”נטל על הציבור” ?
אזרח זר המקבל או עלול לקבל עזרה כספית ציבורית לצורך מחייתו היומיומית עלול להיות מוכרז כנטל על הציבור. במסגרת זו יכללו:
השלמת הכנסה
תמיכה כספית מקרן לעזרה זמנית למשפחות נזקקות
תמיכה כספית של המדינה או תמיכה כספית מקומית, או תכניות עזרה כלליות לקיום יומיומי
עזרה ציבורית, כולל סיוע רפואי לתמיכה בזרים המאושפזים במוסדות לטווח ארוך (למשל בית אבות או מוסד לחולי רוח), יכולה להחשב כגורם שלילי משפיע בעת בדיקת סה”כ הנסיבות לצרכי חישוב ההסתמכות על תמיכה ציבורית. בכל מקרה, אשפוזים לטווחים קצרים לא ייחשבו לצרכי בדיקת מידת ההסתמכות על תמיכה ציבורית
אילו הטבות לא ייחשבו כתמיכה ציבורית ?
לא כל ההטבות והשירותים הציבוריים הניתנים הופכים את מקבליהן, אוטומטית, למסורבי כניסה עקב היותם נטל ציבורי אפשרי. נהפוך הוא, קיימות הרבה הטבות הניתנות לנתינים זרים שאינן מסכנות את הסטטוס. רשויות ההגירה האמריקאיות הכינו מדריך מפורט המכיל את ההטבות אשר קבלתן אינו הופך את הזרים המקבלים אותן למוגדרים כנטל על הציבור. בין הטבות אלו ניתן למצוא:
שירותי קופ”ח וכל ביטוח רפואי אחר או שירותים רפואיים (כולל שירותי חיסונים, טיפולים בסימפטומים של מחלות מדבקות, ביקורים במרפאות ציבוריות, שירותי שיקום לא ממושכים, מעקב הריון ושירותי חירום רפואיים) שאינם מהווים תמיכה באשפוזים לטווח ארוך
תכנית ביטוח רפואי לילדים
תכניות תזונה, כולל תכנית לתזונה משלימה – המכונים תלושי אוכל, תכניות תזונה משלימה מיוחדות לנשים, תינוקות וילדים, מפעלי תזונה (ארוחות בוקר וצהריים) בבתי ספר ציבוריים, ותכניות סיוע ותזונה מכל סוג שהוא, כולל תכניות חירום
סיוע בדיור
שירותי טיפול בילדים
סיוע חירום, למשל תכנית סיוע בחימום הבית למעוטי יכולת
שירותי חילוץ ועזרה בעת אסונות טבע
שירותי אימוץ ומשפחות אומנה
עזרה לימודית (למשל, מעקב נוכחות בבתי ספר ציבוריים), כולל מענקים וסיוע המעוגנים בחוק
תכניות הסבה מקצועית
תכניות קהילתיות או שירותים קהילתיים (למשל: בתי תמחוי ציבוריים, ייעוץ ומעורבות במקרי חירום, והענקת מקלט זמני
הטבות שאינן תשלום במזומן, למשל סבסוד שירותי טיפול בילד או תמיכה כספית במעבר
הטבות כספיות הקשורות לכסף שהורווח כגון הטבות סוציאליות, פנסיה ממשלתית, הטבות לפנסיונרים או וותיקים וכו’
תשלום דמי אבטלה
למרות שכמה מהתכניות המפורטות למעלה פירושן הטבות בכסף מזומן, יש להתחשב בטיב תכנית הסיוע ממנה נובעת ההטבה. אם מדובר בתכנית שמטרתה אינה סיוע כלכלי אלא מניעת הצורך בהזדקקות לסיוע שכזה, הרי שהסיוע שתכנית זו מעניקה לא יכלל בגדר הטבה שפירושה הפיכה לנטל על קופת הציבור וההזדקקות לה לא תהפוך את הנתין הזר לפסול.
האמור במאמר זה אינו מהווה חוות דעת משפטית ואינו מהווה תחליף לקבלת ייעוץ משפטי פרטני. האחריות בשימוש על הנאמר במאמר הינה על הקורא בלבד.
מאמר זה נכתב ע”י משרד עו”ד דותן כהן, העוסק בתחום דיני ההגירה לישראל, ארה”ב, אוסטרליה ואנגליה.
