הגירה לישראל – שירותי המשרד

 שירותי הגירה לישראל, קבלת ויזות, אזרחות ישראלית והסדרת מעמד בישראל:

• הנפקת אשרות עבודה למומחים זרים בישראל. אנו מלווים מגוון רחב של לקוחות מכל חלקי המגזר העסקי.
• מתן חוות דעת משפטיות בתחום הסדרת מעמד בישראל.
• שירותי תרגום, אישור נטוריוני וכן שירותי אפוסטיל.
• בקשות לאישור עבודה ו/או מעמד בישראל מכוח זכאות חוק השבות, לרבות בקשות של נלווים וצאצאים.
• בקשות למתן/הארכת רישיון תושב ארעי מסוג א-5, לרבות החלפת רישיון סוג א-5 לתושב קבע.
• בקשות לאזרחות מכוח זכאויות שונות, כולל הליך מדורג של בני זוג דהיינו, קבלת מעמד בישראל על בסיס נישואין/ חיים משותפים.
• בקשות לאשרות למטרת ביקור עסקי/תייר מסוג ב-2.
• בקשות לאשרות כניסה לסטודנט זר מסוג א-2 והזמנת אומנים מחו”ל.
• שחרור מעוכבי כניסה והסדרת מעמדם מול משרד הפנים.
• רישום חברות בישראל.
• מתן ייעוץ משפטי למעסיקים של עובדים זרים ומבקשי מקלט בישראל ביחס להעסקה חוקית בישראל מתוקף חוק ההגירה.

היתרון שבקבלת שירותי הגירה מעורך דין הגירה לישראל

עורכי הדין של משרדנו נמצאים בקשר הדוק ושוטף עם משרדי הפנים השונים בישראל וקונסוליות ישראל השונות ברחבי העולם. היכרות זו מבטיחה יעילות, מהירות תגובה ויכולת פתרון בעיות מהירה, וזאת בהסתמך על הניסיון הרב שנצבר במשרדנו ועל בסיס הידע המשפטי המעודכן בנוגע לחקיקה ולנהלים במדינות השונות.

אשרת עבודה למומחה זר מסוג ב-1

חברה המעוניינת להזמין מומחה בעל אזרחות זרה לעבוד בישראל, חייבת להגיש בקשה לקבלת אשרת עבודה למומחה זר מסוג ב-1.

תהליך קבלת האשרה מסוג ב-1 עבור מומחה זר בישראל כולל ארבעה שלבים נפרדים:

1. הגשת בקשה למתן היתר העסקה למומחה זר ליחידת ההיתרים ברשות האוכלוסין, ההגירה ומעברי הגבול.
2. לאחר קבלת ההיתר מיחידת הסמך, הגשת בקשה להזמנת המומחה הזר (במקרים חריגים – בלשכת משרד הפנים). עם אישור הבקשה, משרד הפנים ישלח לקונסוליה הישראלית בחו”ל הזמנה למומחה הזר ובני משפחתו.
3. הנפקת אשרת עבודה מסוג ב-1 לתקופה של חודש בקונסוליה הישראלית במדינת המוצא של המומחה ואשרות ב-2 עבור בני משפחתו.
4. עם כניסת המומחה הזר ובני משפחתו לישראל, הארכת האשרה (אשר נתנה לתקופה של חודש) לתקופה של שנה והגשת בקשה לאשרת כניסה רב פעמית למומחה הזר ולבני משפחתו.

תהליך קבלת אשרת עבודה ל- 90 יום עבור עובד זר:

1. הגשת הבקשה ליחידת ההיתרים.
2. החלטת יחידת הסמך ניתנת תוך כ- 6 ימי עבודה.
3. לאחר הנפקת היתר ההעסקה על ידי יחידת הסמך, על העובד הזר להיכנס לישראל דרך נתב”ג, בהתאם למועדים שצוינו בהיתר ההעסקה. העובד הזר יהא רשאי לעבוד מיד עם כניסתו לישראל, וזאת אפילו טרם חתימת אשרת העבודה בדרכונו.
4. לא יאוחר מ -2 ימי עסקים לאחר הגעת העובד לישראל, הנפקת אשרת העבודה לעובד ואשרת כניסה רב פעמית.

יש לציין כי במידה והעובד לא השתמש בכל תקופת 90 הימים שנתנו לו, ועליו להיכנס לישראל שוב למטרות עבודה באותה שנה קלנדרית, אזי ניתן לבקש היתר עבודה חדש ולהתחיל את כל התהליך מחדש (החל משלב 1 המצוין לעיל). היתר העבודה הצפוי להינתן עשוי להיות עבור מספר הימים שנותרו לעובד מתוך תקופת 90 הימים המותרים בשנה קלנדרית אחת.

הגירה לישראל מתוקף חוק השבות

מדינת ישראל הינה מדינה דמוקרטית וליברלית, מדינת ישראל אינה מדינת הגירה. בישראל אין מדיניות הגירה לזרים המבקשים להיכנס ולהשתקע בישראל. החוקים המסדירים את הכניסה לישראל הינם חוק הכניסה לישראל תשי”ב-1952 וחוק השבות תש”י-1950, וחוק האזרחות תשי”ב-1952 המסדיר אזרחות ישראלית.

עיון בחוק השבות תש"י-1950, מבהיר כי הגירה לישראל מוצעת למעשה על בסיס של עליה בלבד, הליך שלגדרו נכנסים זכאי שבות בעלי שורש יהודי על פי לשון סעיף 4א(א) לחוק.

“הזכויות של יהודי לפי חוק זה והזכויות של עולה לפי חוק האזרחות, תשי”ב-1952, וכן הזכויות של עולה לפי כל חיקוק אחר, מוקנות גם לילד ולנכד של יהודי, לבן זוג של יהודי ולבן זוג של ילד ושל נכד של יהודי; להוציא אדם שהיה יהודי והמיר דתו מרצון”.

בהתאם לכך, על פי חוק השבות הזכות להשתקע בישראל ניתנת לזכאי שבות המעוניינים להגיע לישראל ולהשתקע בה. זכאי שבות יכולים לבחור בין הליך של השתקעות המקנה אשרת עבודה למספר שנים, או לחילופין עלייה  המאפשרת תושבות ארעית למספר שנים ומקנה זכויות סוציאליות. כמובן שזכאי שבות יכול לבחור כבר בתחילת ההליך לבצע עלייה לישראל, אם באמצעות משרדי הסוכנות בחו”ל או לחילופין בלשכות משרד הפנים בישראל. הליך העליה כרוך בהצגת רשימת מסמכים אישיים ומסמכים המוכיחים את יהדות המבקש וזכאותו. על פי רוב, כל יהודי או זכאי שבות זכאי לעשות עליה לישראל, ובתום ההליך לקבל אזרחות ישראלית.

קבלת אזרחות ישראלית שלא מכח שבות

הליך ההתאזרחות בישראל נעשה על פי חוק האזרחות. סעיפי החוק מפרטים מיהו אזרח ישראל, מי זכאי להיות אזרח ישראל, וכיצד ניתן להתאזרח. עפ”י החוק, אזרחות ישראלית מוקנית על פי שבות, מכח ישיבה לתושבים ששהו בישראל טרם הקמת המדינה, ומכח לידה. התאזרחות שלא על פי זכות ניתנת על פי סעיף 5 לחוק האזרחות, ומכאן על המבקש לשהות בישראל 3 שנים מתוך חמש השנים שקדמו לבקשתו. כמו כן, על פי הזכות לישיבת קבע, עליו לדעת את השפה העברית, ולהסכים לוותר על אזרחות קודמת.

סעיף זה מצמצם את האפשרות להתאזרח כיוון שחוק הכניסה לישראל המסדיר שהייתם של זרים בישראל, מכיל מספר מקרים מצומצם ביותר לזכות לישיבת קבע. למעשה, במרבית המקרים, היחידים הרשאים לשבת בישראל ישיבת קבע הינם בני זוג של אזרחים ישראלים או הורים קשישים בודדים של אזרחים ישראלים. מטעמים הומניטריים, לעיתים ניתנת הזכות לישיבת קבע, אך מקרים אלו הנם חריגים. לא רק זאת, התאזרחות נתונה אף לשיקול דעת משרד הפנים, ובקשות להתאזרחות לא בהכרח יתקבלו. כמו כן, שר הפנים רשאי להעניק אזרחות לאנשים שהמדינה רוצה בטובתם, כגון חסידי אומות עולם, ספורטאים מובילים, אנשי מדעי הרוח ועוד.

האינפורמציה לעיל הינה כללית. יצוין כי כל בקשה נבחנת לגופה. אם ישנן שאלות נוספות אודות התהליך, אנא פנה אלינו ואנו נשמח לסייע.