על פי חוק ההגירה והלאום בארה"ב (the Immigration and Nationality Act) על מנת להיחשב כילד (Child) בעניין בקשה המוגש לרשויות ההגירה בארה"ב ישנם שני תנאים מצטברים, ראשית, על האדם להיות מתחת לגיל 21, שנית, עליו להיות לא נשוי.
אם מישהו מגיש בקשה לקבלת תושבות בארה"ב (גרין קארד) כילד (על פי ההגדרה לעיל) אך מלאו לו 21 שנים לפני אישור בקשתו, אותו אדם כבר לא יכול להיחשב ילד לצורכי הגירה. מצב זה מכונה בדרך כלל "Aging Out" ומשמעותו שלעיתים קרובות מבקש הגרין קארד יצטרך להגיש בקשה חדשה ולהתחיל את תהליך ההגירה מההתחלה, להמתין זמן גדול יותר לקבלת גרין קארד, או שאולי כבר לא יהיה זכאי לקבל לגרין קארד.
הקונגרס האמריקני הכיר בכך שילדים רבים מפסיקים לעמוד בקריטריונים של ילד בגלל זמני עיבוד ובדיקת בקשות ארוכים של ה- USCIS, לכן הם חוקקו את החוק להגנת מעמד הילד (The Child Status Protection Act) כדי להגן על ילדים במקרים מסוימים. החוק נכנס לתוקף ב-6 באוגוסט 2002.
החוק להגנת מעמד הילד אינו משנה את ההגדרה של ילד. במקום זאת הוא מספק שיטה לחישוב גיל האדם כדי לראות אם הוא עונה להגדרה של ילד לצורכי הגירה. הגיל המחושב נקרא "CSPA Age". חוק זה מאפשר לאנשים מסוימים להישאר מסווגים כילדים גם מעבר ליום הולדתם ה-21.
עם זאת יש לציין שהחוק לא משנה את הדרישה שהילד חייב להיות לא נשוי כדי להישאר זכאי לסיווג כילד.
גיל ה- CSPA על פי החוק הוא תוצאה של הפחתת מספר הימים שלקח לבקשה לגרין קארד בשלב הראשון שלה לקבל אישור (מיום הגשת הבקשה עד יום קבלת האישור, לרבות כל תקופה של בדיקה מנהלית) מהגיל של המבקש בתאריך בו הוויזה הפכה לזמינה.
המשוואות לחישוב גיל ה- CSPA היא:
גיל הילד ביום בו היו וויזת הגירה זמינות – (הגיל בו הבקשה בשלב הראשון אושרה – הגיל של הילד ביום בו הבקשה בשלב הראשון התקבלה במשרדי ה- USCIS) = גיל CSPA.
