מבוא
בעידן הגלובלי, שלא כמו בעבר, אנו עדים לריבוי המקרים בהם בני זוג ישראלים בוחרים לחלוק את חייהם עם בני זוג זרים ממדינות שונות בעולם. היכרויות אלו נפוצות בקרב אלה הנוהגים לטייל בעולם וגם עקב ריבוי הזרים הנמצאים בישראל. עם הזמן, לאחר שהקשר רוקם עור וגידים, ניתנת לזוג אפשרות להסדיר מעמד לבן הזוג הזר בישראל בכדי לאפשר לבני הזוג להתגורר בישראל. האפשרות ניתנת הן לזוגות נשואים והן לידועים בציבור, אם כי ההליך הוא מעט שונה. הליך הסדרת מעמד הוא נחוץ ובמדינת ישראל הוא ליברלי לעומת מדינות אחרות שכן הוא מאפשר הסדרת מעמד לידועים בציבור ולבני זוג חד מיניים!
הליך הסדרת מעמד כרוך בהצגת רשימת מסמכים, אשר לעיתים אינם ברי השגה, ובפגישות במשרד הפנים במטרה לבחון את אמיתות וכנות הקשר. כחלק מהליך הסדרת מעמד, ובנוסף לרשימת מסמכים ארוכה, מתקיים "שימוע" שהינו חלק בעל חשיבות רבה אם לא מכרעת בתוצאות ההליך. ניתן לומר כי אם הליך השימוע אינו עובר כראוי, ומעורר ספק לכאורה באמיתות וכנות הקשר הזוגי, בקשת בני הזוג תידחה או תתעכב. במאמר זה נרחיב על הליך השימוע, יתרונותיו וחסרונותיו, וחשיבותו בבחינת הקשר הזוגי.
הליך השימוע
הליך השימוע הינו מעין תחקיר שעל בני הזוג לעבור כחלק מהליך הסדרת המעמד. השימוע נערך כחצי שנה לאחר פתיחת תיק במשרד הפנים, ולאחר הצגת מסמכים אישיים של בן הזוג הזר, וכן מסמכים המעידים על הקשר הזוגי. במועד פתיחת התיק, אם לא התעוררו שאלות סבוכות הדורשות בירור נוסף, או לחילופין מסמכים הנדרשים, נקבע מועד לשימוע.
כאמור לעיל, מטרת השימוע לבדוק לעומק את כנות היחסים בין בני הזוג. השימוע נעשה על ידי פקיד מוסמך מטעם משרד הפנים, שהודרך לתשאול בני הזוג פרטים ומידע אודות הזוגיות. השאלות שנשאלות מטרתן להוכיח את כנות היחסים בין בני הזוג. נשאלות שאלות אשר בני הזוג המנהלים מערכת יחסים פיקטיבית לכאורה לא ידעו לענות עליהן, או לחילופין לא יענו נכון. לצורך זאת, התשאול מתבצע בנפרד, כלומר כל בן זוג ישאל שאלות בנפרד על ידי הפקיד, כאשר השני ימתין לתורו. השאלות הן ברובן זהות עבור כל בן זוג, אם כי יתכן ונקודה כזו או אחרת תורחב. פקיד משרד הפנים מתעד את הפרטים שנמסרו במלואם ובתום התשאול על בן הזוג הנשאל לחתום על נכונות הפרטים שמסר.
ברוב המקרים, בני הזוג מתבקשים לפרט על מערכת היחסים החל משלב ההיכרות ועד היום. כך למשל, הם מתבקשים לפרט כיצד והיכן הכירו, מה עשו בדייט הראשון, להיכן טיילו יחד ומתי. כמו כן, נשאלות שאלות בעניין השגרה היומית של בני הזוג, לרבות מקומות העבודה, שעות העבודה, בילויים וכד'. בני הזוג אף נשאלים בעניין תוכניותם לעתיד, למשל ילדים, תעסוקה, מגורים וכן הלאה. אין עוררין כי השאלות יורדות לנבכי הקשר הזוגי ומאלצות את בני הזוג לחשוף פרטים אישיים ביותר. במקרים חריגים בני הזוג נשאלים שאלות שאינן ראויות, למשל בעניין יחסי המין ביניהם. פסיקת בית המשפט מנחה כי אומנם הליך השימוע חשוב – אך יש להקפיד על שאלות לגיטימיות אשר אינן פוגעות בכבוד האדם.
להלן נושאים נפוצים הנשאלים בהליך השימוע:
- שלב ההיכרות והתאהבות;
- היכרות בני משפחה;
- טיולים משותפים בחו"ל;
- פרטים אודות חתונה;
- פרטים אודות בן הזוג (מקום עבודה, השכלה, העדפות);
- שיגרה יומית (חלוקת מטלות, שעות עבודה, מקום עבודה);
- תוכניות עתידיות (טיולים, ילדים וכו');
- שאלות שונות בעניין אירועים מהשבוע האחרון (ארוחות, שעות חזרה);
נושאים אלו הינם רק חלק קטן מנושאים רבים העולים בהליך השימוע, הכל לפי החלטת פקיד משרד הפנים.
חסרונות ההליך
הליך השימוע בהחלט מהווה כלי לבחינת מערכת יחסים כנה ואמיתית שכן ההנחה היא כי רק בני זוג המקיימים זוגיות כנה ואמיתית ידעו פרטים כה רבים על בני זוגם ועל הקשר. יחד עם זאת, ההליך כרוך בחסרונות רבים, ומידת הצלחתו/כשלונו אינו חד משמעי. למשל, נדמה כי לא ניתן בוודאות לומר כי מענה על שאלות כלשהן מעיד על כנות היחסים, ויותר מכך, תשובות שאינן תואמות לא מעידות על אי-כנות הזוגיות. ישנם לא מעט מקרים בהם בני הזוג יפרשו את השאלה באופן שונה ויענו אחרת. ישנם בני זוג המודעים יותר לפרטים לעומת אחרים שמטבעם הינם שכחנים. בעוד הדבר צפוי ומובן אצל מרבית הזוגות (לעיתים נשים מתלוננות על כך שבן הזוג לא זוכר ימי הולדת, ימי נישואין וכו') – משרד הפנים רואה זאת בחומרה אצל בני זוג זרים.
ובפן אחר של אותו מטבע, ההליך המוקפד והמפורט למעשה מאפשר לבני זוג המנהלים יחסים פיקטיביים להיערך מבעוד מועד ולהציג מערכת יחסים כנה ואמיתית. שיקולים אלו ואחרים מעלים תהיות לגבי ההליך – הגם שהינו כלי מרכזי וחשוב.
סיכום
הליך השימוע הינו חלק נכבד מהסדרת מעמדו של בן זוג זר. השימוע אורך כשעה בלבד, אך בזמן זה בני הזוג נשאלים שאלות רבות לצורך הוכחת הזוגיות. השימוע הינו הליך נפוץ במדינות רבות הבוחנות בקשות להסדרת מעמד עבוד אזרחים זרים, וככל הנראה נתפס כמשרת את מטרתו. הגם שכך, בני זוג הנתקלים בבעיות בהליך, אין הדבר מעיד על חוסר כנות ו/או ניסיון למירמה. כל מקרה עליו להיבחן לגופו, שכן פקידי משרד הפנים, על אף הכשרתם, לא בהכרח ניחנים באובייקטיביות ולעיתים אינם רואים את הצד השני של המטבע.
האמור במאמר זה אינו מהווה חוות דעת משפטית ואינו מהווה תחליף לקבלת ייעוץ משפטי פרטני. האחריות בשימוש על הנאמר במאמר הינה על הקורא בלבד.
—————————————————————————————————————–
*הכותב הינו בעלים ומייסד משרד עו"ד דותן כהן, אשר מתמחה בדיני ההגירה בישראל, ארה"ב אוסטרליה ומדינות נוספות. המשרד הינו משרד נישה המלווה חברות ישראליות וגלובאליות רבות במתן אשרות עבודה למומחים זרים במגזר העסקי.
ליצירת קשר: 037534000 | info@Visa-Law.co.il
